פסק-דין בתיק ת"צ 25028-06-11

בקשה לאישור תובענה ייצוגית שעניינה אגרת שמירה שהטילה המשיבה, עיריית רעננה על תושבי העיר.

רקע

1.         משנת 2002 ועד 31.12.10 גבתה עיריית רעננה (להלן גם "העירייה") אגרת שמירה (להלן גם "האגרה"), לפי חוק עזר לרעננה (הסדרת שירותי שמירה ואבטחה), התשס"ג- 2002 (להלן "חוק העזר").

חוק העזר מגדיר שירותי שמירה כך:

"שירותי שמירה- שירותי שמירה ואבטחה הניתנים בתחום שיפוטה של העיריה, כולה או חלקה, למוסדות עירוניים, באמצעות אדם או תאגיד העוסקים בכך או באמצעות העסקת עובדים של העיריה או מי מטעמה כשומרים בשכר". 

2.         חוק העזר חוקק לאחר פרסום חוזר מנכ"ל משרד הפנים מס' 4/2002 שהבהיר כי אגרת שמירה תממן מרכיבי שמירה וביטחון מעבר לאלו שהמקור הכספי להם הוא מחוץ לרשות המקומית . בחוזר נוסף של מנכ"ל משרד הפנים, מס' 10/2004, הונחו הרשויות המקומיות לייחד את ההוצאות לאבטחה מטעמי פעילות חבלנית עויינת (פח"ע) בלבד, או באופן יחסי לחלק הנדרש לאבטחה מטעמי פח"ע. נקבע כי תקבולי היטל השמירה יופקדו בקרן ייעודית שתשמש למימון שירותי השמירה בלבד. החוזר כולל הוראות נוספות, שאין עניינן לכאן.

             חוזר מנכ"ל משרד הפנים מס' 3/2006 הטיל על הרשויות המקומיות חובה לבחון מחדש את התעריפים בחוקי העזר העירוניים בתום חמש שנים מהעדכון האחרון.

3.         בפסק דין שניתן בבג"צ 7186/06 מלינובסקי נ' עיריית חולון (לא פורסם, 29.12.09) (להלן: "בג"צ מלינובסקי") נדון חוק עזר דומה, של עיריית חולון, והוא בוטל. בפסק הדין נמתחה ביקורת על מדיניות משרד הפנים שעודדה הפעלת סיירות בעלות ייעוד בטחוני, כפי שבאה לידי ביטוי בחוזרי המנכ"ל הנ"ל - מבלי לקבוע אמות מידה ברורות להפעלתן וללא תיאום בין כוחות אלה לבין המשטרה. בהתייחסו לחוק העזר לעיריית חולון בענין זה קבע בג"ץ:

"...עיקר הבעיה אינה במה שיש בו בחוק העזר, אלא במה שהוא חסר - ובפרט הממשק עם הגופים הארציים ועם הרשויות השכנות, והגדרת הסמכויות המדויקת והברורה בנושא שהוא ביסודו כלל ארצי, כמו הביטחון נגד פעילות חבלנית עוינת. הנמען העיקרי בנידון דידן הוא הגוף האחראי על ממשק זה - קרי, משרד הפנים, כנציג הממשל המרכזי"

(פסקה נ"ח בבג"צ מלינובסקי).

סמכות העיריה מכח סעיף 249(29) בפקודת העיריות להפעיל סיירת שייעודה בטחוני הושארה בצריך עיון, עד שמשרד הפנים יקבע קריטריונים ברורים להפעלתה. על פי הקריטריונים שייקבעו ניתן יהיה לבחון את מידת ההתאמה לסעיף המסמיך (פסקה מ"ט בבפסק הדין).

            למעלה מן הצורך נקבע כי מאחר שסיירת הבטחון עסקה בעיקר בעניינים של סדר ציבורי ולא בענייני פעילות חבלנית עוינת, היה על העיריה לממנה מתוך התקציב הרגיל.

חוק העזר בוטל, כאמור, ונקבע כי העיריה לא תוכל להמשיך ולגבות את ההיטל לצורך מימון פעילות הסיירת החל מיום 29.12.2010. למרות ביטול חוק העזר נקבע מפורשות כי אין מקום להשיב את הסכומים ששולמו בגין היטל השמירה עד כה. הוטל על משרד הפנים לקבוע נוהלים ברורים לסוג הפעילות הבטחונית שרשות מקומית מוסמכת לקיים (לרבות תיאום עם משטרת ישראל החל משלב ההקמה ככל שתיקבע סמכות). בקשר להטלת היטל מיוחד לצרכי השמירה נאמר, בנוסף: " ברי לנו כי יתכנו להכרעה זו השלכות רוחב שמעבר לחולון, וגם בהן יש כמובן לטפל באותה מתכונת ומסגרת" (פסקה ע"ו).

4.         בעקבות בג"צ מלינובסקי, פרסמה עיריית רעננה ביום 17.12.2010 הודעה על הפסקת גביית אגרת השמירה, בזו הלשון:

                        " הודעה לציבור

                        הפסקה בגביית אגרת שירותי שמירה ואבטחה החל מה- 1.1.2011

            בהתאם להחלטת בג"צ המחייבת את כל הרשויות בהפסקת גביית תשלומי אגרת שמירה ואבטחה, תפסיק העירייה לגבות אגרה זו החל מה- 1.1.2011.

לקראת יישום החלטת בג"צ, נערכת העירייה לשינוי הסדרי פעילותן של סיירות הביטחון העירוניות, תוך דגש על המשך מתן מענה הולם ומיטבי לשמירה על בטיחות ובטחון התושבים".

            ביום 4.4.2011 פורסם חוק לתיקון פקודת העיריות (הוראת שעה), תש"ע 2011 (להלן: "הוראת השעה"), שבו נוסף ס"ק (33) בסעיף 249 לפקודת העיריות, ומטרתו להסמיך עירייה: